כתבות, ראיונות ואזכורים של מחקרי המעבדה בתקשורת בישראל ובעולם — מדוזות, פלסטיק ימי והים התיכון המשתנה.
אין להן מוח, לא ברור ממה הן ניזונות ואיש מעולם לא ראה כיצד הן מתפתחות בים, אך ייתכן מאוד שהן יכולות לסייע לאדם. חוקרים ישראלים, ובהם קבוצת המחקר של פרופ' דרור אנג'ל, צוללים לעולמן המשוכלל של המדוזות (ובדרך נצרבים לא מעט).
חוקרים מצאו כי האוקיינוסים פולטים חלקיקי פלסטיק זעירים שמקורם בפסולת שלנו, ושעלולים לחדור לגופנו דרך מערכת הנשימה. הכתבה מציבה את מחקר המיקרו-פלסטיק הימי — אחד מתחומי הליבה של מעבדת AMBER — בהקשר יומיומי של שהייה בחוף.
ממדוזה הפוכה ועד קטלנית זעירה: בקיץ הזה ייתכן שתפגשו בים מדוזות עם שמות חדשים לגמרי. הכתבה נשענת על דיווחי הציבור במיזם "מדוזות בעם" ועל מחקר המדוזות באוניברסיטת חיפה.
איך הגיע המיקרופלסטיק לקרטון החלב, האם הוא מסוכן לבריאות ומה אפשר לעשות כדי להתמודד עם הבעיה? נכתב בידי ד"ר נועם ואן דר האל, שמחקרי המיקרו-פלסטיק שלה נערכו עם קבוצת המחקר של פרופ' דרור אנג'ל באוניברסיטת חיפה.
המדוזות של החורף כבר נמצאות בהמוניהן בחופי ישראל, והן גדולות וכבדות יותר מאשר בקיץ. למה חשוב לחקור את המדוזות של החורף, וכיצד פסולת פלסטיק בים גורמת לכך שיהיו יותר מדוזות?
ביטאון הים והחופים של רשות הטבע והגנים, העוסק באקולוגיה ימית, ניטור ושימור בים התיכון לצד מחקר מן המעבדות הימיות בישראל. הגיליון מתפרסם כקובץ PDF להורדה ולקריאה.
כתבה טלוויזיונית על הצד האחר של המדוזות: בעלי חיים שנמצאים כאן כבר חצי מיליארד שנים, ומכינים מהם תרופות, מזון וקומפוסט — בהשתתפות ד"ר דור אדליסט, אקולוג ימי וממקימי מיזם "מדוזות בעם".
כמויות אדירות של מדוזות תועדו מול חופי אשדוד. מומחה למדוזות מסביר כי נראה שהשיא הוא עכשיו, אך הן צפויות להישאר לאורך חופי ישראל לפחות עד תחילת חודש אוגוסט.
נחיל באורך מאות ק"מ הגיע לישראל כדי לפגוע, שוב, בחוויית הקיץ הישראלי. מתי הן צפויות לעזוב, מה עושים כשנצרבים — והאפליקציה שמראה בזמן אמת איפה הן נמצאות, מבוססת על מיזם המדע האזרחי "מדוזות בעם".
הכירו את “מדוזות בעם”, אפליקציה חדשה שתעזור לכם להימנע ממפגש צורב עם חוטית נודדת בחוף הים וגם לסייע למחקר מדעי מרתק וחשוב.
אחרי שנה שקטה יחסית, נחיל באורך מאות ק"מ עושה את דרכו מדרום לצפון לאורך חופי ישראל. עד מתי הן יישארו, מה עושים במקרה של צריבה — וכיצד אפליקציית דיווחי המדוזות שבטלפון מסייעת לחוקרים לעקוב אחריהן.
מתרחצים בישראל מתמודדים עם שתי מטרדות קיץ: מדוזות וזבל. כעת צוות בראשות ד"ר דרור אנג'ל מאוניברסיטת חיפה הופך בעיה אחת לפתרון של השנייה — באמצעות מסנן מריר מדוזות הבולע מיקרופלסטיק, במסגרת מיזם GoJelly במימון האיחוד האירופי.
חוקרים מאוניברסיטת חיפה, ובהם קבוצתו של פרופ' דרור אנג'ל, שותפים למיזם הבינלאומי GoJelly שמפתח מסנן מבוסס ריר מדוזות שעשוי לצמצם מיקרו-פלסטיק בסביבה הימית ובשפכים.
מיזם ישראלי חדש מבקש לטפל בשתי בעיות גדולות שמחכות לנו בים: מדוזות ומיקרופלסטיק. המחקר, בהובלת ד"ר דרור אנג'ל מאוניברסיטת חיפה ובשיתוף חוקרים ממכללת בראודה, במסגרת מיזם GoJelly האירופי, מפתח מסנן מריר מדוזות ללכידת חלקיקי מיקרופלסטיק.
האם שיעור הנפגעים ממדוזות גדול יותר לאחרונה ופגיעותיהן חמורות יותר? ומה באמת יודעים החוקרים על מיני המדוזות האלימים המופיעים בישראל? עם ד"ר דרור אנג'ל, ביולוג ימי מבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה.
מעבר לצריבה הכואבת, מדוזות משמשות למזון, לדשן, לשימושים קוסמטיים ואפילו למסננים נגד זיהום — מבט על המחקר היישומי שהופך מטרד חופי למשאב.
יש מי שדווקא מרותקים מבעלי החיים הג'לטיניים, מקדישים את רוב זמנם למעקב אחריהם, צוללים איתם, מגדלים אותם ופועלים במרץ לשנות את התדמית השלילית. “כשאתה יודע בפני מה אתה עומד, זה הרבה פחות מפחיד.”
פרויקט מחקר עם פן יישומי, במימון האיחוד האירופי למשך ארבע שנים החל מ-2018, יעסוק בדברים שמפריעים לנו בים — חלקיקי פלסטיק ומדוזות — ובכללם עבודת צוות אוניברסיטת חיפה על מסנני ריר מדוזות למיקרופלסטיק.
הכתבות מתפרסמות באתרי כלי התקשורת עצמם, וכל הזכויות שמורות להם. שלחו לנו קישור לכתבה נוספת ונוסיף אותה כאן.
כתבות טלוויזיה וסרטונים שבהם מוצגים מחקרי המעבדה ומיזם המדע האזרחי "מדוזות בעם".
כתבה טלוויזיונית על נחיל המדוזות השנתי לאורך חופי הים התיכון בישראל, עיתויו והשפעתו על הרוחצים.
כתבת וידאו על מחקר המדוזות בישראל — מגידול מדוזות במעבדה ועד להבנת הנחילים לאורך החוף.
כיצד מיזם המדע האזרחי "מדוזות בעם" אוסף דיווחי מדוזות מהציבור והופך אותם למפה חיה של חופי ישראל.