מיקרופלסטיק

רוב המיקרופלסטיק בים מגיע מהיבשה, אך נחלים בים התיכון כמעט אינם נמדדים כנתיבי הובלה. במחקר נדגמו משקעים לאורך נחל הנעמן מדרום לעכו, בשפך ובחוף הסמוך, בעונה היבשה ובעונת הגשמים של 2021, וכל חלקיק סווג לפי גודל, צורה, צבע ופולימר.

המיקרופלסטיק הצטבר באופן זמני כ-50 מטר במעלה השפך והגיע ל-1,148 בתוספת או פחות 388 חלקיקים לקילוגרם משקע יבש בסתיו, לפני שהגשם הראשון שטף את המערכת. רסיסים היו הצורה השכיחה ואחריהם קצף ויריעות, ממצא המצביע על מוצרי צריכה ופסולת אריזות באגן הניקוז. למיטב ידיעתנו זהו הכימות השיטתי הראשון של מיקרופלסטיק בנחל מתוק בישראל.

שמורות ימיות מגבילות דיג ומיצוי, אך אינן מגנות מפני פסולת פלסטיק המגיעה מתוך גבולותיהן ומחוצה להן. באמצעות טרנסקטים בצלילה ב-45 תחנות בשמורה ימית בקפריסין מופתה צפיפות הפסולת האנתרופוגנית על קרקעית הים.

31 מודלים מעורבים כלליים הושוו, וההתאמה הטובה ביותר שילבה עומק ומרחק ממוקדי פנאי. מידול משטח צפיפות ברשת של 100 על 100 מטר חזה עד 1,130 פריטי פסולת להקטר, בריכוז גבוה במים הרדודים לאורך החוף המזרחי שבו פעילות הפנאי אינטנסיבית. המסקנה: מנהלי שמורות חייבים להסדיר גם פעילויות מזהמות ולא רק מיצוי משאבים.