מחקר בין-תחומי על ההיבטים הטבעיים והאנושיים של מערכות אקולוגיות ימיות, באוניברסיטת חיפה.
מעבדת AMBER מתמקדת במחקר בין-תחומי על ההיבטים הטבעיים והאנושיים של מערכות אקולוגיות ימיות. הקבוצה השתתפה בפרויקטים ובקונסורציומים מחקריים לאומיים ובינלאומיים. קבוצת AMBER מעורבת עמוקות גם במדע אזרחי ובתקשורת מדע, והסטודנטים ואנשי הצוות פועלים באופן שוטף מול הציבור ובתי הספר.
חברי המעבדה נדרשים לעיתים קרובות על ידי כלי תקשורת בישראל ובעולם — רדיו, טלוויזיה ומדיה נוספת — בנושאים כגון מדוזות, דגה, חקלאות ימית וזיהום ימי.
ראש מעבדת AMBER
תחום: אקולוגיה ימית, זואופלנקטון ג'לטיני, מיקרו-פלסטיק, חקלאות ימית
drorleonard@gmail.comפרופ' דרור אנג'ל הוא אקולוג ימי בעל ניסיון רב במחקר פלנקטון וקרקעית, בדגש על חסרי חוליות ועל מיקרואורגניזמים ימיים. הוא חוקר בהתלהבות זואופלנקטון ג'לטיני ואת התנאים המאפשרים לרבים מהמינים הללו ליצור נחילים.
הוא חוקר מיקרו-פלסטיק במערכות מים ודרכים לצמצום זיהום הים בפלסטיק, וכן את ההשפעות הסביבתיות וההיבטים בני-הקיימא של חקלאות ימית.
אני אקולוג ימי במאקרו, ושואף לשפר את זרימת המידע מן הים אל המסך. המחקר שלי עוסק בכמה מהתחומים המאתגרים ביותר ביחסי אדם-ים: דיג ומינים פולשים (דוקטורט) עומדים בליבו.
כמו כן אני חוקר באופן שוטף מדוזות (תחביב/אובססיה), שירותי מערכת אקולוגית ימית (פוסט-דוקטורט), פיתוח טכנולוגיות להערכת סיכונים לתשתיות תת-ימיות ותכנון מרחב ימי (ייעוץ). לזכותי למעלה מ-30 פרסומים שפיטים, ניסיון רב בהובלת פרויקטי מחקר ויכולת תקשורת כתובה ומדוברת מצוינת.
מחקרה של שירה משלב כלכלה, מדעי ההחלטות והערכת סיכונים בתחום בריאות הסביבה. היא עסקה בחקלאות ימית בת-קיימא, בזיהום פלסטיק ובחשיפות כימיות, ומתעניינת במיוחד בקבלת החלטות ומדיניות מבוססות ראיות.
שירה פרימן מובילה את המחקר החברתי-כלכלי במקרה הבוחן של הגנת החופים בישראל במסגרת פרויקט TRANSEATION. היא כלכלנית המתמחה בכלכלה סביבתית ובכלכלת בריאות הסביבה, עסקה רבות בסוגיות של מערכות אקולוגיות ימיות וחופיות ויחסי הגומלין שלהן עם פעילות כלכלית ורווחת האדם, וחברת סגל בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה.
כרמל היא חוקרת במעבדה לביולוגיה ואקולוגיה ימית יישומית. היא בעלת תואר ראשון בביוטכנולוגיה והנדסת מזון ובעלת ניסיון בתפקידי ניהול. כרמל אחראית על הוצאתם לפועל של הפרויקטים, בשדה ובמעבדה, ועל מענה לאתגרים הלוגיסטיים של המחקר.
לאורך השנים השתתפה כרמל בפרויקטים של חקר מדוזות, מדע אזרחי, ניטור והערכה של השפעות אקולוגיות של שוניות מלאכותיות, קיבוע פחמן ועבודות שדה בים, ובכללן איסוף וזיהוי של מיקרו-פלסטיק ופלנקטון.
את התואר הראשון סיימתי באוניברסיטת קאזאן הפדרלית (רוסיה), שם חקרתי את השפעות ההרעלה בדיוקסינים על תאי מוח. לאחר מכן סיימתי תואר שני באוניברסיטת מוסקבה ע"ש לומונוסוב, במחקר על רקמת האפיתל של סרוקנים (קטנופורים).
מחקר הדוקטורט הנוכחי שלי, המתבצע בחקר ימים ואגמים לישראל, מוקדש לזואופלנקטון ג'לטיני — מדוזות וסרוקנים — ולגורמים המשפיעים על אוכלוסיותיהם. אני מתעניינת במיוחד בזואופלנקטון ג'לטיני כפונדקאי לחסרי חוליות טפיליים. במחקרי אני משתמשת במגוון שיטות ובהן ברקוד DNA, מיקרוסקופיית אור וסריקה אלקטרונית וצילום תת-ימי. אני משוכנעת בחשיבות חקר אוכלוסיות המדוזות בחופי ישראל: ליצורים המרתקים האלה השפעה עמוקה על היבטים רבים של הסביבה ושל פעילות האדם.
מתוך תשוקה לאקולוגיה ימית ולטכנולוגיה מתקדמת, אני תלמיד דוקטורט המתמחה בחישה מרחוק וביישומה להבנת תפוצת דגים והתנהגותם. מחקרי מתמקד בשימוש בשיטות חדשניות כגון LiDAR, פוטוגרמטריה ובינה מלאכותית כדי לגשר בין מערכות אקולוגיות תת-ימיות לטכנולוגיה עדכנית.
בגישה בין-תחומית זו אני חושף תובנות על מערכות היחסים המורכבות בין בתי הגידול של הדגים להתנהגותם, ותורם לשימור ולניהול בר-קיימא של הסביבה הימית. אני תלמיד בבית הספר למדעי הסביבה, בהנחיית פרופ' אנה ברוק, ראש מעבדת הספקטרוסקופיה והחישה מרחוק, ופרופ' דרור אנג'ל, ראש המעבדה לביולוגיה ואקולוגיה ימית יישומית בחוג לציוויליזציות ימיות.
המחקר שלנו עוסק בזיהוי נפט כחריגה בסביבה, באמצעות חישה מרחוק ונתונים ממגוון לוויינים בשילוב שיטות של למידת מכונה. בגישה זו הנפט מזוהה כזיהום ביחס לקו בסיס ידוע של פרמטרי מים, במקום זיהוי ישיר של הנפט עצמו.
אחת ממטרותינו היא לפתח יישומון ייעודי שיאפשר למשתמשים בכל העולם לזהות ולנטר אירועי זיהום נפט. אנו מקווים שהמחקר יניב כלים לטיפול מוקדם בגורם הסיכון, ובכך יסייע במניעת נזק עתידי למערכת האקולוגית ולסביבה. אני תלמיד בבית הספר למדעי הסביבה, בהנחיית פרופ' אנה ברוק, ראשת מעבדת הספקטרוסקופיה והחישה מרחוק, ופרופ' דרור אנג'ל, ראש המעבדה לביולוגיה ואקולוגיה ימית יישומית בחוג לציוויליזציות ימיות.
אפריים בעל תואר ראשון במדע המדינה (2004) מאוניברסיטת ויסקונסין, וסיים בשנת 2025 את חובות השמיעה לתואר שני בציוויליזציות ימיות (ארכיאולוגיה תת-ימית וחופית) באוניברסיטת חיפה. כיום הוא חוקר מיקרו-פלסטיק הקשור לאצות מאקרו חופיות במזרח הים התיכון.
חיים סיים תואר ראשון בביולוגיה ימית במכללת רופין (קמפוס מכמורת). כיום הוא לומד לתואר שני בחוג לארכיאולוגיה וציוויליזציות ימיות, ומקדיש את עבודת התזה שלו לבחינת קצב הפירוק של חומר אורגני בתנאים אנוקסיים במים.
הילה חוקרת את הביולוגיה והאקולוגיה של המדוזה חוטית נודדת (Rhopilema nomadica), בדגש על שלבי ההתפתחות המוקדמים (תנאים א-ביוטיים המסייעים להתרבות ויחסי טורף-נטרף). היא הייתה חברה בצוות פרויקט GoJelly, הבוחן דרכים מעשיות לניצול נחילי מדוזות מזיקים — צוותנו חוקר שימוש בריר המדוזות ללכידת מיקרו-פלסטיק במתקני טיהור שפכים כדי למנוע את הגעתו לים. היא בעלת תואר שני בזואולוגיה במסלול אקולוגיה ולימודי סביבה מאוניברסיטת תל אביב.
צפריר חוקר מדוזות מסוג Scyphozoa מזה 12 שנים, ומתמחה באקולוגיה של החוטית הנודדת (Rhopilema nomadica) במימי החוף של ישראל. תחומי העניין המרכזיים שלו הם הגורמים להיווצרות נחילי מדוזות, ובעיקר השלבים הנסתרים במחזור החיים.
צפריר קיבל את הדוקטורט שלו בחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה, ושב מפוסט-דוקטורט בקייפטאון שבדרום אפריקה. כיום הוא חוקר ומנהל אוסף הנבוביים במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט בתל אביב.
יואניס, שבא מתחומי הביולוגיה, האקולוגיה והמגוון הביולוגי הימי, רואה בבירור כיצד כדור הארץ מאוים בשלל לחצים אנושיים. מתוך הכרה בצורך בשימור ובשיקום של הטבע הימי, הוא יצא לחשוף את מלוא היקפה של סוגיית הפסולת הימית בקפריסין במסגרת לימודי הדוקטורט שלו באוניברסיטת חיפה. הוא בוחן את הצפיפויות, התפוצה במרחב ובזמן, אזורי ההצטברות, המקורות והמסלולים של פסולת פלסטיק ימית (מאקרו ומיקרו) בבתי גידול ימיים שונים, ובהם החזית החופית, קרקעית הים, מי הפנים ומערות ים חצי-מוצפות.
